גימטריה של ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר
1304
ו6י10ע70ן50ל30ב2ן50ו6ב2ת400ו6א1ל30ו6י10א1מ40ר200ו6מ40י10ה5ו6ה5י10צ90א1ה5ד4ב2ר200
הערך של ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר בגימטריה הוא 1304.
חברו ביטוי ששווה לויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר ←
עוד ביטויים באותו ערך
ביטויים שמורים
פסוקים
- ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽדמתוך שמות כח, יז
- וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃במדבר כד, יט
- לָדַ֣עַת חׇכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃משלי א, ב
- חָכָ֣ם עָצֵ֣ל בְּעֵינָ֑יו מִ֝שִּׁבְעָ֗ה מְשִׁ֣יבֵי טָֽעַם׃משלי כו, טז
- הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃תהלים לג, ב
- וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ׃תהלים קו, לו
- וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְהֹוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑רמתוך בראשית כד, נ
- וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת יַעֲקֹֽבמתוך בראשית כה, כח
- וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יומתוך שמות לב, כט
- כָּ֛כָה תַּעֲשׂ֥וּ לָאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽםמתוך במדבר טו, יב
- אֲשֶׁ֥ר לֹא תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽאמתוך דברים כח, כז
- אֶל גְּב֨וּל אֱד֧וֹם מִדְבַּר צִ֛ן נֶ֖גְבָּה מִקְצֵ֥ה תֵימָֽןמתוך יהושע טו, א
- וַיָּבֹ֣א גִדְע֔וֹן וְהִ֨נֵּה אִ֔ישׁ מְסַפֵּ֥ר לְרֵעֵ֖הוּ חֲל֑וֹםמתוך שופטים ז, יג
- וּבַרְזִלַּי֙ זָקֵ֣ן מְאֹ֔ד בֶּן שְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑המתוך שמואל ב יט, לג
- הַמֵּ֤ת לְבַעְשָׁא֙ בָּעִ֔יר יֹֽאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑יםמתוך מלכים א טז, ד
- אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר יְהוָ֛ה אֶל יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל עֵילָ֑םמתוך ירמיהו מט, לד
- כִּֽי אַ֭תָּה עָמָ֣ל תִּשְׁכָּ֑חמתוך איוב יא, טז
- פֶּן תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָמתוך משלי ה, ט
- שָׁמַ֣ע יְ֭הֹוָה תְּחִנָּתִ֑ימתוך תהלים ו, י
- וַ֝יָּ֗מֶת אֶת דְּגָתָֽםמתוך תהלים קה, כט
- כׇּל קֳבֵ֤ל דְּנָה֙ בֵּהּ זִמְנָ֔א קְרִ֖בוּ גֻּבְרִ֣ין כַּשְׂדָּאִ֑יןמתוך דניאל ג, ח
- וּבִֽירוּשָׁלִַ֙ם֙ יָֽשְׁב֔וּ מִבְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּמִבְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ןמתוך נחמיה יא, ד
- וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתֵּיהֶ֖ם עַד הַגֹּלָֽהמתוך דברי הימים א ה, כב
- בָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל תִּשָּׁל֑וּמתוך דברי הימים ב כט, יא
- דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑יםמתוך קהלת ט, יז
- וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֥ה הָמָ֖ן עֹמֵ֣ד בֶּחָצֵ֑רמתוך אסתר ו, ה