גימטריה של ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה
4021
ו6ע70ת400ה5א1ס60ף80א1ת400י10ת400ר200ה5ע70ם40ו6ח8נ50ה5ע70ל30ה5ע70י10ר200ו6ל30כ20ד4ה5פ80ן50א1ל30כ20ד4א1נ50י10א1ת400ה5ע70י10ר200ו6נ50ק100ר200א1ש300מ40י10ע70ל30י10ה5
הערך של ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה בגימטריה הוא 4021.
חברו ביטוי ששווה לועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה ←
עוד ביטויים באותו ערך
פסוקים
- וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ:שמואל ב ג, לט
- וְעַתָּ֗ה אֱסֹף֙ אֶת-יֶ֣תֶר הָעָ֔ם וַחֲנֵ֥ה עַל-הָעִ֖יר וְלָכְדָ֑הּ פֶּן-אֶלְכֹּ֤ד אֲנִי֙ אֶת-הָעִ֔יר וְנִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלֶֽיהָ:שמואל ב יב, כח
- וַיִּזְבַּ֣ח אֲדֹנִיָּ֗הוּ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וּמְרִ֔יא עִ֚ם אֶ֣בֶן הַזֹּחֶ֔לֶת אֲשֶׁר-אֵ֖צֶל עֵ֣ין רֹגֵ֑ל וַיִּקְרָ֗א אֶת-כָּל-אֶחָיו֙ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל-אַנְשֵׁ֥י יְהוּדָ֖ה עַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:מלכים א א, ט
- וְהַמֶּ֗לֶךְ מְדַבֵּר֙ אֶל-גֵּ֣חֲזִ֔י נַ֥עַר אִישׁ-הָאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר סַפְּרָה-נָּ֣א לִ֔י אֵ֥ת כָּל-הַגְּדֹל֖וֹת אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה אֱלִישָֽׁע:מלכים ב ח, ד
- וַיִּשְׁלַ֤ח יֵהוּא֙ בְּכָל-יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל-עֹבְדֵ֣י הַבַּ֔עַל וְלֹֽא-נִשְׁאַ֥ר אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-בָ֑א וַיָּבֹ֙אוּ֙ בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיִּמָּלֵ֥א בֵית-הַבַּ֖עַל פֶּ֥ה לָפֶֽה:מלכים ב י, כא
- בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן-אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה-אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה:מלכים ב כ, א
- כִּ֣י מׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכׇל־זַרְעֽוֹ׃אסתר י, ג
- וְחָגַרְתָּ֩ אֹתָ֨ם אַבְנֵ֜ט אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו וְחָבַשְׁתָּ֤ לָהֶם֙ מִגְבָּעֹ֔ת וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֛ם כְּהֻנָּ֖ה לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑םמתוך שמות כט, ט
- וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩ אֶת בֵּ֨ית אָבִ֜יו וְאֶת אַנְשֵׁ֥י הָעִ֛יר מֵעֲשׂ֥וֹת יוֹמָ֖ם וַיַּ֥עַשׂ לָֽיְלָהמתוך שופטים ו, כז
- כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֗ה אֶל דָּוִ֤ד אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר בִּנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֶתֵּ֤ן תַּחְתֶּ֙יךָ֙ עַל כִּסְאֶ֔ךָ הֽוּא יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽימתוך מלכים א ה, יט
- הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ אֶת הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָמַרְתָּ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם יְהוָ֔ה לֽוֹא אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑םמתוך ירמיהו ג, יב
- וַיָּבֵ֣א אֹתִ֗י אֶל חֲצַ֣ר בֵּית יְהוָה֮ הַפְּנִימִית֒ וְהִנֵּה פֶ֜תַח הֵיכַ֣ל יְהוָ֗ה בֵּ֤ין הָֽאוּלָם֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ כְּעֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּׁ֖ה אִ֑ישׁמתוך יחזקאל ח, טז