גימטריה של והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה
2093
ו6ה5נ50ה5א1נ50ח8נ50ו6מ40א1ל30מ40י10ם40א1ל30מ40י10ם40ב2ת400ו6ך20ה5ש300ד4ה5ו6ה5נ50ה5ק100מ40ה5א1ל30מ40ת400י10ו6ג3ם40נ50צ90ב2ה5
הערך של והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה בגימטריה הוא 2093.
חברו ביטוי ששווה לוהנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה ←
עוד ביטויים באותו ערך
פסוקים
- וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהֹוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃בראשית ד, ד
- כִּֽי-הִנֵּ֤ה הַחֹ֙שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה-אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֙יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהוָ֔ה וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה:ישעיהו ס, ב
- ה֣וֹי רֹעִ֗ים מְאַבְּדִ֧ים וּמְפִצִ֛ים אֶת-צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י נְאֻם-יְהוָֽה:ירמיהו כג, א
- וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם בְּ֝שׇׁמְע֗וֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃תהלים קו, מד
- עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃תהלים קלז, ב
- וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיומתוך בראשית יח, י
- וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶתמתוך בראשית יט, ט
- וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם נִצָּ֑בָהמתוך בראשית לז, ז
- לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת הַשֻּׁלְחָֽןמתוך שמות כה, כז
- לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שׁוֹרֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכ֥וֹר צֹאנֶֽךָמתוך דברים טו, יט
- וְנָֽתַתִּי֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וְהִגִּ֥יד לָ֖נוּ אֶת דַּרְכֵּֽנוּמתוך שמואל א ט, ח
- וַתָּ֕קָם וַתִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָהמתוך שמואל א כה, מא
- הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִתמתוך ישעיהו נח, ז
- שָׁ֚מָּה מֹעֲכ֣וּ שְׁדֵיהֶ֔ן וְשָׁ֣ם עִשּׂ֔וּ דַּדֵּ֖י בְּתוּלֵיהֶֽןמתוך יחזקאל כג, ג
- וַיִּתְּנוּ ל֗וֹ אִ֚ישׁ קְשִׂיטָ֣ה אֶחָ֔ת וְאִ֕ישׁ נֶ֥זֶם זָהָ֖ב אֶחָֽדמתוך איוב מב, יא
- וּמִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ שַׁנִּ֔יו וִיהַ֣בוּ גֶשְׁמְה֗וֹן דִּ֠י לָֽא יִפְלְח֤וּן וְלָֽא יִסְגְּדוּן֙ לְכׇל אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵאלָֽהֲהֽוֹןמתוך דניאל ג, כח
- וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽרמתוך עזרא י, טז
- וְאֶת שַׁבַּ֥ת קׇדְשְׁךָ֖ הוֹדַ֣עְתָּ לָהֶ֑םמתוך נחמיה ט, יד